מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי

לחינוך הבלתי פורמאלי ניתן לזהות 8 מאפיינים מרכזיים:

1. וולנטריות- החניכים בוחרים אם לבוא ולהשתתף בפעילויות והן רשות ולא חובה.
2. מורטוריום– שמיטת החובות. המשמעות היא שהפעילות מתאפיינת בניסוי וטעיה וללא עיצומים וסנקציות על התנהגות לא נאותה אך עם חיזוק להתנהגות חיובית.
3. מודולריות– מערכת המורכבת ממספר יחידות שמאפשרות התאמה לפעילות.
4. דואליות– במסגרת זו מתקיימות לעיתים הפוכות וסותרות המשרתות את המטרה למשל פעילות קבוצתית והישגים אישיים תחרותיות מול שיתוף פעולה ועוד דוגמאות דומות.
5. רב מימדיות– הפעילויות מגיעות מעולמות ומיומנויות שונות השוות מבחינת ערכן וחשיבותן החל מיכולות ספורטיביות, שדאות, סריגה ותפירה, פעילות פיזית ועבודה פיזית, לימודים ועוד.
6. אינסטרומנטליזם אקספרסיבי– אלה פעילויות הן כמטרה העומדת לבדה בפני עצמה או כפעילות להשגת יעדים בעתיד הכוללות תמריצים ושיפור ביצוע המטלות לטווח הארוך של החניכים.
7. סימטריה- יחסי גומלין המבוססים על שיוויון בין המדריך והחניכים בצורה כזו שפער הגילאים אינו יוצר פער במעמד של בעלי שכבות גיל שונים או פערים בין החניכים בינם לבין עצמם ומול המדריך החברתי.
8. סימבוליזם פרגמטי– תרגומם של סמלים למעשים ולמעשה שימוש בהם להרחבת ושיפורה של ההתנהגות האנושית והחברתית.